קייטי היקרה,

הרשו לי להתחיל בכך שהרגשות שלכם נורמליים לחלוטין. במשך כל חייך, האישה הזו הייתה, מעל הכל, אמא שלך. כשאתה חושב על יציאת אמא שלך (שלא לדבר על לצאת עם נשים) זה יכול להיות מזעזע. במקום לחשוב עליה כעל אמא שלך, נסה לדמיין אותה כאדם רגיל ואקראי. תחשוב על כך שהיא גדלה בבית הוריה, הולכת לבית הספר, מסיימת לימודים, מקבלת עבודה ומרוויחה כסף, מתאהבת ומתחתנת, וכמובן, נכנסת איתך להריון. "אמא" הוא רק אחד מהתפקידים הרבים שהיו לאמא שלך במהלך חייה (אם כי, אולי החשוב ביותר עבורה). היא אדם רב פנים, בן אדם שלם ומורכב שעושה טעויות, בעל תקוות וחלומות, חווה אהבה ואובדן, הצלחה וכישלון, מתמודד עם פחד וחוסר ודאות, בעל חוסר ביטחון ופגמים. זה כנראה היה מאוד קשה ומפחיד עבור אמא שלך לצאת אליך. צריך הרבה אומץ לכל אחד לעשות זאת. זה נורמלי שילדים רואים בהורים סוג של גיבורי על שדואגים בנו ואינם זקוקים לעזרה בעצמם. המציאות היא שהם לא חסיני כדורים, הם נבהלים, הם מתבודדים, הם לפעמים מפקפקים בעצמם, וצריך שיאהבו אותם בדיוק כמונו. נסה להיות כנה עם אמא שלך לגבי איך אתה מרגיש, אבל גם נסה לזכור שהיא נמצאת במקום מאוד פגיע עכשיו והתמיכה שלך יכולה להיות כל העולם בשבילה.

היה עדין עם עצמך ואפשר לעצמך קצת זמן להסתגל. ככל שהזמן עובר, אתה עשוי להבין שזה לא באמת משנה דברים כמו שחשבת שזה ישנה.

אני ממליץ לך לדבר עם מישהו שאתה סומך עליו. יש משאב נהדר לילדים להורים להט"ביים הנקרא קולאז' (www.colage.org). אתה יכול גם להתחבר עם PFLAG ב www.pflag.org. וכמובן, גם אנחנו נהיה כאן אם תרצו ליצור קשר שוב!

בכבוד רב,

ברית