דלג לתוכן הראשי גלול למעלה

פאולה גולדשטיין: מביטה לאחור על 40 שנה עם JFCS

מאת ג'ון מרקס, המפתח היהודי

פאולה גולדשטיין. (צילום: ג'ון מרקס)

לאחר 40 שנה בשירות המשפחה והילדים היהודי של פילדלפיה רבתי, מתוכן 14 שנים כנשיאה ומנכ"לית, פאולה גולדשטיין בטוחה שהיא משאירה את הארגון בידיים טובות. בעוד שהמסע לא תמיד היה חלק, במיוחד בתקופת הקורונה הסוערת, היא הצליחה לנווט את הספינה למקום מבטחים.

בסוף החודש הזה, עם זאת, היא מוכנה להפליג משם. "הגיע הזמן", אמרה האישה שהחלה לבקר במעונות יום ובבתים של אנשים כדי לוודא שהכל תקין, ואז התפתחה עם השנים לאישת האחריות. "אני מרגישה תחושת הכרת תודה עצומה על הקריירה שהייתה לי כאן. אבל אני רוצה לעזוב בשיא יכולתי. אף פעם לא רציתי שמישהו יגיד 'היא נשארה כאן יותר מדי זמן', ואני רוצה לבלות יותר זמן עם בעלי ועם ילדיי".

במבט לאחור על הקריירה שלה, שהחלה לאחר שבוגרת תיכון צ'לטנהאם ואוניברסיטת טמפל קיבלה את התואר שלה מבית הספר לעבודה סוציאלית של אוניברסיטת קולומביה, גולדשטיין גאה בכל מה שהשיגה. ובצדק, אומרים עמיתיה לעבודה.

"היא מבינה את הקהילה שמקבלת שירות", אמר קווין רוסי, מנהל אדמיניסטרטיבי ראשי של JFCS. "מה שראיתי ב-14 השנים האחרונות הוא הבנה עמוקה של היכן צריכות התוכניות שלנו להתמקד בהתבסס על צרכי הקהילה. ואני חושב שזה יהיה חלק גדול ממה שיוחסר עם עזיבתה. פאולה לא הייתה רק מנכ"לית JFCS; היא גם הייתה חלק מהקהילה הרחבה יותר והיו לה קשרים כאלה."

כשהיא נכנסה לתפקיד המנכ"לית, גולדשטיין כבר טיפסה בדרגות JFCS כמנהלת הייעוץ ומנהלת התפעול הראשית.

"כשהתחלתי, הייתי מוכר, אז אנשים הרגישו בנוח עם זה", אמר גולדשטיין, שבשלב זה גידל שני בנים ושתי בנות. "אבל אני חושב שהמסר השני היה, 'עכשיו אתה המנהיג שלנו. אתה כבר לא עובד סוציאלי מסודר, ואנחנו באמת רוצים שתהפוך לתפקיד ניהולי כזה'. לפני ארבע עשרה שנה, עברתי לתפקיד מנהיג הארגון. עכשיו אני יודע איך לעשות את זה. למדתי משהו חדש בכל יום בעבודה הזאת במשך 14 שנים."

שירות המשפחה והילדים היהודי של פילדלפיה רבתי. (באדיבות JFCS)

לאורך הדרך, היא השיגה הרבה. היא פיקחה על השקת קרן הפוריות של JFCS, אשר קיבלה בברכה 16 תינוקות עד כה. כמו כן, במהלך כהונתה, הארגון שיתף פעולה עם Jefferson Health ו-Divine Providence Village כדי לחסן ניצולי שואה, מבוגרים ואנשים החיים עם מוגבלויות במהלך המגפה. היא הובילה את הקמת רשת בריאות הנפש, וגייסה 440,000 ליש"ט כדי לספק שירותי בריאות נפש מיוחדים לאלו שאין להם גישה. גולדשטיין אף סייעה בהקמת קרן ההקדש לילדים של משפחת לואיס עם תרומה מתוכננת של 4600,000 ליש"ט ואת קרן סקולסקי לתמיכה במהלך מחלה קשה עם תרומה מתוכננת של 4650,000 ליש"ט.

רובין ברנדיס, המנכ"ל הנכנס של JFCS, יירש את המורשת הזו.

"אני לומד הרבה בזמן שאני מכשיר את יורשתי. אני רוצה שהיא תהיה היא עצמה ותביא את הסגנון, האנרגיה, החמימות והאינטליגנציה שלה לתפקיד הזה. יש לה מרכיבים נפלאים כדי להצליח בתפקיד הזה. אבל מה שאני הכי רוצה עבורה, והיא תעשה את זה, זה שתעשה את זה בדרך שלה."

כמובן, העבודה השתנתה ב-14 השנים האחרונות, במיוחד לאחר הקורונה וה-7 באוקטובר.

"העולם הביא עמו כל כך הרבה לחצים ומתחים שמשפיעים על האנשים שאנחנו משרתים ועל האנשים שעובדים כאן", אמרה גולדשטיין, יושבת בבניין באלה סינוויד שאליו עברה JFCS לפני שמונה שנים לאחר שסייעה לגייס 148 מיליון תרומות כדי לאפשר זאת. "אז, כמנהיגה, את לא רק מנהלת את העסקים היומיומיים של הארגון, את גם מנסה לעזור לאנשים לעבור את התקופות הקשות האלה. במהלך הקורונה, היה כל כך הרבה צורך בקרב הלקוחות שלנו. לקח חודשים של להבין איך לעבוד איתם ולספק להם את מה שהם צריכים. והיינו צריכים לעבוד קשה כדי לחסן את הלקוחות שלנו."

"אז, חמש עד שש השנים האחרונות פשוט הוסיפו מימדים נוספים לעבודה. אנחנו סוכנות שירותים חברתיים יהודית, כך שהנשמה של הארגון הזה היא יהודית. עם זאת, אנחנו לא ארגון שעושה עבודה כלשהי בישראל או קשור לישראל. אני חושב שמה שקרה מאז ה-7 באוקטובר הוא שכל אחד בצוות, יהודי או לא, מרגיש עמוקות לגבי המשבר במזרח התיכון. אבל אנחנו גם כאן כדי לספק תמיכה רגשית וטיפול נפשי לכל אחד בקהילה שלנו."

מה שמחמיר את הבעיה, בתה הבכורה גרה בישראל ב-12 השנים האחרונות ועושה עבודת סנגור עבור משרד המשפטים. משמעות הדבר היא שכל מה שקורה שם תמיד במחשבותיה של אמה.

"כשאני מגיע לעבודה, אני חובש את כובע המנהיגות שלי", אמר גולדשטיין. "וכשאני חוזר הביתה, אני חובש את כובע ההורים שלי. אני חושב שחשוב להפריד את זה, כי אם אתה מנהיג ארגון, יש לך עבודה כמנהיג שדורשת ממך לעשות את מה שהכי טוב לארגון ולאנשים שעובדים בו. ואתה באמת צריך להפריד את החיים האישיים שלך."

"אבל אני מבינה מה זה להיות בעלת משפחה, ואני בהחלט מביאה את האמפתיה והחמלה הזו לעבודה שלי", הוסיפה. "שם ניסיון החיים שלי עוזר לי".
כשהיא מתכוננת לעזוב, גולדשטיין יודעת שזו תהיה הסתגלות.

"אני חושב ש-JFCS הפך להיות כמו גפה בגופי", אמר גולדשטיין, שבגיל פרישתו יעשה אימון ניהולי וכן ישמש כיועץ שטח בבית הספר לעבודה סוציאלית ברין מאור. "זה חלק ממני. עבור מנהיג של כל מלכ"ר, זו עבודה 24/7 כי האחריות נופלת עליך, לא משנה מה קורה. אתה צריך ליישב את זה כשאתה לוקח עבודה כזו. אבל ל-JFCS תמיד היו אנשי המקצוע יוצאי הדופן שעבדו כאן. אנחנו סוכנות שירות משפחתית שפועלת מאוד כמו משפחה. כמה מחבריי הקרובים היו כאן ונמצאים כאן. וזו פשוט הייתה שמחה לבוא לעבודה כל יום. אני יכול להרגיש את עצמי משחרר, אבל אני גם לא יודע איך אני ארגיש ב-1 בספטמבר."

ג'ון מרקס הוא סופר עצמאי מאזור פילדלפיה.

Hebrew