על ידי סמנתה מלמד, כותב צוות טוויטר @samanthamelamed | smelamed@philly.com
בשנים האחרונות, המאבק על זכויות טרנסג'נדרים הוביל למחוזות בתי ספר, אולמות בית משפט, בתי מדינה והבמה הפוליטית הלאומית, לאחרונה באמצעות ממשל טראמפ הוֹרָאָה ביטול הגנות לתלמידים טרנסג'נדרים בבתי ספר.
אבל בקהילה היהודית האורתודוקסית, שבה תפקידי המגדר מוגדרים בצורה ברורה ובתי הכנסת מושבים גברים ונשים בנפרד, זכויות הטרנס מתקדמים הרבה יותר בשקט, לעתים קרובות באמצעות שיחות דיסקרטיות עם אנשים כמו סונדרה אפשטיין מפארק אלקינס.
אפשטיין, יהודי אורתודוקסי ותומך בקבלת להט"ב, הבחין שכמה רבנים פתוחים לקבל מתכנסים טרנסג'נדרים - אבל לא לפרסם זאת. לכן, אם טרנסית מחפשת בית כנסת, אפשטיין פועל כשדכן ומוצא רב שמוכן לקלוט את האדם.
"אני אישית לא רוצה שהילדים או חברי הקהילה שלנו ירגישו שאין להם מקום בקהילה האורתודוקסית", אמר אפשטיין. "עם זאת, זה לא כל כך פשוט כשמשה הופך למרשה. עבור הקהילה זה מאוד מאוד מאתגר”.
עם זאת, זה משהו שיותר קהילות יהודיות מתמיד מתמודדות איתו, באופן ציבורי ופרטי. חלקם נקטו עמדה למען זכויות טרנסג'נדרים: האיחוד ליהדות רפורמית אימץ מדיניות הכללה רחבה בשנת 2015, ובתי הכנסת המקומיים התאחדו כדי להקים את J.Proud, קונסורציום של קבוצות המחויבות לקידום שילוב הלהט"ב. בשנה שעברה, קהילת קול צדק מערב פילדלפיה הייתה אולי הראשונה באזור ששכרה רב טרנסג'נדר, ארי לב פורנרי.
ובמהלך השנה האחרונה, בתי כנסת נוספים ביקשו הדרכות רגישות טרנס לצוות ולחברים, אמרה פניקס שניידר, מנהלת התוכנית של יוזמת ה-LGBTQ של עמותת משפחה וילדים יהודים.
"בבתי הכנסת, ילד יגיד שהוא לא מזדהה בבינארי או שהוא לא יודע אם הם בת או בן. אז, הם אומרים, 'מה אנחנו עושים הלאה? איך אנחנו תומכים באדם הצעיר הזה?' "אמר שניידר. "אז הם נוטים להביא מישהו כמוני לעשות אימון."
שניידר מאמין שזהו ציווי מוסרי, בהתחשב בשיא תעריפים של התאבדות ופגיעה עצמית על ידי צעירים טרנסג'נדרים.
"דיבור על מגדר מחוץ לבינארי פירושו שצעירים יכולים להרגיש בטוחים להביע שאולי הם לא מתאימים למערכת הבינארית הזו", אמר שניידר. "עשיתי לאחרונה סדנה עם תלמידי כיתה ד', וילד יצא כלא בינארי והשתמש ב'הם/הם' בתור הכינוי שלו."
בערב האחרון נפגש שניידר עם קבוצת מנהיגות נוער שכללה 11ה'– ו-12ה'-תלמידי כיתות מקהילת קול עמי ומקדש בית עם בפארק אלקינס.
המטרה של הערב, שניידר אמרה: "חשוב לחשוב כיצד נוכל להיות התמיכה הטובה ביותר עבור חברים ואהובים להט"בים, ועורך דין ובעל ברית".
השיחה כללה נושאים שאולי לא זוכרים מבית הספר של יום ראשון.
"כמה מגדרים יש?" שאל שניידר. התלמידים ידעו לענות, "אינסופי".
הם דיברו על איך אתה יכול לדעת את המגדר של אנשים על ידי התבוננות בהם (אתה לא יכול), אם המילה דָיֵק הוא פוגעני (תלוי בהקשר), ובפוליטיקה של שימוש בשירותים של שיטור מגדר.
"למה לא לתת לאנשים להשתמש בכל חדר אמבטיה שהם מרגישים בו בנוח? למי אכפת כל כך?" שאלה אלינור שטרייטוויזר, בת 17 מפארק אלקינס.
קול עמי השיקה לאחרונה יוזמת שילוב LGBTQ, במקביל ליוזמות קיימות סביב צרכים מיוחדים והכלה בין-דתית, אמר מורגן סלקירק מ-Huntingdon Valley, שמוביל את המאמץ. לדבריה, הצעדים המוקדמים היו להשיג שלטי שירותים "מכל המגדרים", לעדכן את מדיניות אי האפליה של הקהילה, ולשנות את הניירת של הקהילה, הסרת תיבות סימון זכר/נקבה והחלפה אִמָא ו אַבָּא על טפסי בית הספר עם הורה 1 ו הורה 2.
"זה עניין של יצירת מרחב בטוח לכולם", היא אמרה, וגורמת להם להרגיש לא רק רצויים אלא גם כלולים.
בקהילות האורתודוקסיות, השינוי בא לאט יותר, אמר אפשטיין.
היא מנחה את שולס בברכה פרויקט באשל, ארגון הדוגל בקבלה ללהט"ב בקהילות אורתודוקסיות. באמצעות עבודה זו, היא סקרה יותר מ-50 בתי כנסת אורתודוקסיים ברחבי ארצות הברית וקנדה. שישים אחוז מהנשאלים אמרו שהחברים יכולים לשבת איפה שהם רוצים; אחרים אמרו שזה לא תמיד יהיה המצב.
"ישבת בגזרת הגברים, עכשיו אתה יושב במחלקת הנשים. איך זה מסתדר? יש אנשים שפשוט לא יכולים להתמודד עם זה".
וההתאמות לבני הלהט"ב אולי לא יתאימו לכולם.
לדוגמה, גם אם השינוי המגדרי של אדם מוכר על ידי בית כנסת, פירוש הדבר עשוי להיות שנישואיו של הפרט ייחשבו כפורקים על ידי קהילה אורתודוקסית הדוחה נישואים חד מיניים.
או שקול את בנותיו בנות ה-29 של אפשטיין, תאומות זהות לסביות. אחת מהן ערכה לאחרונה טקס לחגוג את מחויבותה לבן זוג לחיים, אבל זה לא היה נישואים יהודיים.
"הטקס היה בעצם איגוד עסקי בלעדי", אמר אפשטיין.